הקטסטרופה הבאה: הבנייה בגובה בישראל עלולה להיות מלכודת מוות למשפחות רבות

שחרור עשן

מצוקת הבנייה הובילה לבנייה גבוהה באזורים נרחבים בישראל, ובמיוחד באזור המרכז. אך במקרה של שריפה, מנופי החילוץ יכולים להגיע רק עד הקומה הארבע עשרה, ודיירי הקומות הגבוהות נמצאים בסכנה מיידית. אמנם התקינה מאז שנות השמונים מתקדמת ביותר, אך הבניינים הישנים אינם בנויים באותם הסטנדרטים. מדוע חייבים להוסיף כבר היום מערכות כיבוי אש מתקדמות לבניינים לפני […]

מצוקת הבנייה הובילה לבנייה גבוהה באזורים נרחבים בישראל, ובמיוחד באזור המרכז. אך במקרה של שריפה, מנופי החילוץ יכולים להגיע רק עד הקומה הארבע עשרה, ודיירי הקומות הגבוהות נמצאים בסכנה מיידית. אמנם התקינה מאז שנות השמונים מתקדמת ביותר, אך הבניינים הישנים אינם בנויים באותם הסטנדרטים. מדוע חייבים להוסיף כבר היום מערכות כיבוי אש מתקדמות לבניינים לפני שתתרחש הקטסטרופה הבאה בישראל?

לאחרונה נחשפנו לטרגדיה הנוראית שבה מגדל גרנפל, מגדל מגורים גבוה במערב לונדון עלה באש, וגרם למותם של 12 בני אדם ולפציעתם של עשרות רבות בשריפה שאולי לא ניתן היה למנוע, אך עם היערכות מתאימה היה ניתן לכבות במהירות. הטרגדיה העלתה שאלה נוקבת בקרב דרגים שונים בחטיבות כיבוי האש בישראל: האם הבניינים הגבוהים בישראל אכן יוכלו לעמוד בפני אירוע דומה, או שהוא יוביל לקטסטרופה גדולה בהרבה ולעשרות נפגעים? כיום התמונה עגומה במיוחד.

קיימת תקינה מחמירההרלוונטית רק לבניינים שנבנו משנות השמונים ואילך

"הבעיה העיקרית בישראל היא בעיקר במבנים הגבוהים הישנים", מסביר חיים תמם, המשמש כטפסר בכיר וכראש אגף בטיחות וחקירות במחלקת כיבוי אש, ומוסיף – "ישראל נמצאת רק צעד אחד לפני אסון דומה לאסון שארע בלונדון. בנייני מגורים שאינם מתוחזקים באופן שוטף ואינם כוללים מערכות מתקדמות לכיבוי אש, יישרפו כליל במהירות במקרה של שריפה גדולה".

האם הוספת כוח אדם נוסף לשירותי הכבאות וההצלה יוכל לסייע?

"במקרה של מגדלי הדירות – לא. גם אם יהיו עוד אלפי כבאים בשטח, היכולת המבצעית קטנה כאשר השריפה מגיעה לקומות הגבוהות. מערכות כיבוי האש צריכות להיות מובנות בתוך הבניין עצמו, על מנת שנוכל לתת מענה יעיל בשטח. כאשר יש לחלץ עשרות אלפי אנשים מהקומה העשרים, לא ניתן לעשות זאת, משום שהמנופים מגיעים עד קומה ארבע עשרה בלבד. הפתרון היחיד הוא שינוי התקינה והרחבתה גם לבניינים המסוכנים שנבנו לפני שנות השמונים. הוספה של מערכות כיבוי אש יכולה להציל מאות אנשים במקרה של שריפה".

מה מייחד את המבנים שנבנו לפי התקינה החדשה?

"סטנדרט הבטיחות בישראל כיום הוא בין הגבוהים בעולם", מציין תמם ומסביר: "בניינים חדשים נבנים בשילוב חדרי מדרגות מבודדים, המשמשים כחיץ בין הדיירים לאש, מתזים ומערכות מתוחכמות לגילוי אש הנמצאות בסמיכות לחדרי השינה בדירות, כמו גם בניינים עמידים מחומרים שאינם דליקים. הבעיה העיקרית היא שמאות בניינים שנבנו לפני שינוי התקינה אינם כוללים את השדרוגים הפשוטים הללו שיכולים להציל חיים כשמתחוללת שריפה גדולה".

מספר גדול יותר של ילדים בכל בניין לעומת אנגליה

פרופסור רחל אלתרמן ממוסד שמואל נאמן לבטיחות לאומית בטכניון מוסיפה: "אצלנו הסכנה אף גדולה יותר מבלונדון. שיעור הילודה הגבוה ומספר הילדים המתגוררים במגדלי מגורים גבוהים, היכולה להגיע למאות ילדים בכל בניין, מוסיפה פרמטר חשוב בעת החילוץ". אלתרמן מדגישה: "הפאניקה של הילדים, כמו גם הזמן הדרוש להם על מנת להתפנות גבוהים יותר מאשר באירוע שהתרחש בלונדון, מה שעלול להוביל למספר נפגעים גדול בהרבה".

מה ניתן לעשות? אין צורך לחכות לקטסטרופה הבאה. יש לשנות את התקינה המתקדמת כך שתחול גם על בנייני המגורים הישנים, ויפה שעה אחת קודם.

לתיאום פגישת ייעוץ

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? לתאום פגישה 1700-502-501

לקבלת ייעוץ ללא עלות